Shvi'ite
Daf 23a
משנה: אֵין נוֹתְנִין לֹא לְבַייָר וְלֹא לְבַלָּן וְלֹא לְסַפָּר וְלֹא לְסַפָּן. אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְבַייָר לִשְׁתּוֹת. וּלְכוּלָּן הוּא נוֹתֵן מַתְּנוֹת חִינָּם.
Traduction
On ne peut pas s’en servir pour payer ce que l’on doit au maître des fontaines (qui fournit l’eau des villes), ni au chef des bains, ni au barbier, ni au nautonier; mais on peut en donner au maître des fontaines pour avoir un peu à boire, et à tous on peut donner ces fruits en cadeau (297)Bien que l'on sache qu'en ce cas tous ces fournisseurs ne demanderont pas le salaire qui leur est dû. Voir 4, 2, l'avis de Hillel..
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין נותנין. דמי שביעית לא לבייר והוא החופר בורות לא יתן לו שיספיק לו מים לכל תשמישו אלא דוקא אם הוא נותן לו שיספיק לו מים כדי לשתות כדקתני סיפא אבל הוא נותן לבייר לשתות:
ולא לבלן המחמם מרחצאות:
ולא לספר. שכר התספורת:
ולא לספן. שכר הספינה:
ולכולן לכל האומנין הוא נותן. דמי שביעית או פירות שביעית מתנת חנם ולא בשביל שכרן ואע''פ שממילא לא יתבעו ממנו שכר כשנותן להם מתנה שרי:
הלכה: תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף לֹא לַמְּבַייַר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר אֵין לוֹקְחִין הִימֶּנּוּ מַיִם וּמֶלַח. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בחדא ברייתא דר' יוסי אומר אף אין נותנין דמי שביעית לא למבייר וכהאי דשנינו במתני':
ופריך מיחלפא שיטתיה דר' יוסי דתמן הוא אומר. בתוספתא (פ''ו) דגריס התם פירות שביעית אין לוקחין בהן מים ומלת ר' יוסי אומר לוקחין בהן מים ומלח והיינו דרמי דר' יוסי דהך ברייתא אדר' יוסי דהתוספתא והש''ס לא הביא כאן אלא דברי הת''ק דהתוספתא וכמו וכו' הוא והכא אמר הכן א''ר יוסי אף לא למבייר:
23a פִּיתָּן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן עוֹד הִיא מֵהִילְכוֹת שֶׁל עִימְעוּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מַהוּ מֵהִלְכוֹת שֶׁל עִמְעוּם הוּא כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹי מוּתֶּרֶת וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהָ וְאָֽסְרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא וְיֵשּׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לֹא כְתַבְשִׁילֵי גוֹיִם הִיא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּמָקוֹם שֶׁתַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָן מְצוּייִן שָׁם בְּדִין הוּא שֶׁיְּהוּ תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהֶן וְאָֽסְרוּם. אֶלָּא כֵן הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹיִם אֲסוּרָה וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהָ וְהִתִּירוּהָ מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטֵר. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן.
Traduction
De même, pour le pain des non-juifs, il est permis d’en manger, dit R. Jacob bar Aha au nom de R. Jonathan, parce que c’est aussi un de ces cas autorisés par condescendance. R. Yossé dit avoir présenté une objection en présence de R. Jacob bar Aha: -Est-il vrai que ce cas fait partie de ceux qui ont été accordés? -Je prétends seulement que lorsqu’on ne trouve pas de pain d’Israélite, il est tout juste qu’il soit permis de manger de celui d’un païen; par suite de condescendance, on l’interdit. -Mais, dit R. Mena, est-ce que l’on insiste pour obtenir une défense? Le pain n’est-il pas différent des autres mets cuits par des païens? -Voici ce que nous disions: lorsqu’on ne peut pas trouver des aliments cuits par des Israélites, il paraît juste de déclarer que ceux des païens sont permis; mais, par mesure préventive, on l’a interdit. Aussi faut-il ajouter qu’il semble que même à défaut de pain provenant d’un Israélite, celui du païen soit interdit; on a donc dit qu’en ce cas on l’a permis par condescendance, car c’est une question de vie ou de mort. Les rabbins de Césarée, au nom de R. Jacob bar Aha, adoptent l’avis de celui qui l’autorise, à condition de s’adresser au boulanger (non aux particuliers), sans toutefois s’y conformer pour leur usage.
Pnei Moshe non traduit
פיתי. של נכרים:
עוד היא. גם זו מהל' של עמעום:
קשייתה. הקשיתי לפני ר' יעקב בר אחא מהו מהלכות של עממום היא דקאמר גבי פיתן מפני שיש לפרש בזה לכאן ולכאן:
כך אני אומר. אם כך אני אומר במקום שאין פת ישראל מצויה בדין היה שתהא פת עכו''ם מותרת ועמעמו עליה ואסרוה אף בשאין פת ישראל מצויה. או כך אני אומר במקום שפת ישראל מצויה בדין היא שתהא פת עכו''ם אסורה ועמעמו עליה והתירוה. וכן הוא בהדיא לקמן (בפ''ג דמעשר שני) ובשבת (בפ''ק):
ויש עמעום לאיסור. בתמיה ומאי תיבעי לך דלא שייך לשון עמעום לאיסור דאי לאיסור החמירו מיבעי ליה ולהיתר הוא דשייך ל' עמעום וכלומר שלא התירו בפירוש אלא בגמגום שלא רצו לאסור:
ופת לאו כתבשילי עכו''ם הוה. כל זה הוא מדברי ר' מנא והלא פת היה נראה שהוא כתבשילי עכו''ם וכי כך אנו אומרים ג''כ בתבשילי עכו''ם שבדין היה שבמקום שאין תבשילי ישראל מצוים שיהו מותרין אלא שעמעמו לאסור בתמיה והלא מדינא אסורין:
אלא כן היה אלא ע''כ כך הוא במקום וכו'. כלומר אפי' שאין פת ישראל מצויה היה בדין שתהא אסורה כתבשיל שלהם ועמעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש:
כדברי. כלומר אפילו לדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטר ולא מבעה''ב:
ולא עבדין כן. לא נהגו כך אלא נוהגין היתר אף בפת בעל הבית:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּמַרְאֶה לוֹ אֶת הַקּוֹלֵחַ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּנוֹתֵן לוֹ שְׂכַר רַגְלוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ לֹא הֶרְאָה לוֹ כְּמִי שֶׁהֶרְאָה לוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנֵּי הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהָבִיא יַיִן לְחוֹלֶה אוֹ תַפּוּחַ לְחוֹלֶה אִם הֵבִיא חַייָב לִיתֵּן לוֹ וְאִם לָאו אֵינוֹ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ יַיִן לְחוֹלֶה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי תַּפּוּחַ לְחוֹלֶה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי בֵּין שֶׁהֵבִיא בֵּין שֶׁלֹּא הֵבִיא חַייָב לִיתֵּן לוֹ שְׂכַר רַגְלָיו הוּא נוֹתֵן לוֹ. מַה עֲבִיד לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר לָהּ בְּמַרְאֶה לוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָיָן. דְּתַנֵּי לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הָא לָךְ דֵּינָר זֶה וַהֲבֵא לִי לֶקֶט הַיּוֹם. הֲבֵא לִי פֵּיאָה הַיּוֹם אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ בְּלֶקֶט שֶׁתָּבִיא לִי הַיּוֹם בְּפֵיאָה שֶׁתָּבִיא לִי הַיּוֹם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּבֶן לֵוִי. וַהֲרֵי לֹא הֶרְאָה לוֹ וְאַתְּ אָמַר כְּמִי שֶׁהֶרְאָה לוֹ. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן קַל הֵקִילוּ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא מִדְּרַבָּנָן.
Traduction
Selon R. Simon ben Lakish, on peut ainsi payer le boulanger lorsqu’on a pris la peine de lui montrer la récolte (294)''L'éd. d'Amsterdam, ou d'Elie Fulda, a kolet; mais celle de Venise et les suivantes ont: huche (?).'', parce qu’alors on doit être dédommagé de son dérangement. Selon R. Yohanan, si même on ne l’a pas montré, on suppose que c’est fait. Il y a un enseignement contredisant l’avis de R. Simon ben Lakish, où il est dit: si on loue un mercenaire chargé d’apporter du vin à un malade, ou des fruits, on lui doit le salaire s’il a apporté quelque chose, et on ne lui doit rien s’il n’a rien apporté;mais, s’il lui a dit d’aller prendre dans tel et tel endroit pour le malade, soit du vin, soit une pomme, il est obligé de payer ce journalier en tous cas qu’il ait apporté l’objet ou non, car il doit payer son dérangement (295)Voir même série, (Avoda Zara 5, 1) ( 44c).. Or, jusqu’ici on lui doit en tous cas le salaire; que répond à cela R. Simon ben Lakish? Il s’agit aussi du cas, répondit-il, où on lui a montré les objets à transporter (il y a eu un dérangement réel). Un autre enseignement conteste l’avis de R. Yohanan (qui n’exige pas que ce soit montré): on ne doit pas donner d’ordre à son prochain en lui disant: voici un dinar et apporte-moi aujourd’hui de la verdure de glanage, ou de l’angle des pauvres; mais il faut au contraire lui dire que ce sera le prix d’achat du glanage, ou du produit de l’angle (c’est l’inverse, on ne paie pas le dérangement, mais les produits); il en est de même pour le lévite, à l’égard des dîmes. Or, il est certain qu’en ce cas l’on n’a rien montré; comment donc supposer que cela revient au même que si on l’avait montré? -Comment expliquer ce cas selon R. Yohanan? -D’après lui, on a été moins sévère à l’égard de la 7e année et l’on est dispensé de montrer les objets, parce qu’il ne s’agit que d’une prescription rabbinique.
Pnei Moshe non traduit
רשב''ל אמר במראה לו את הקלח. מתני' דקתני לקוט לי ירק היום שכרו מותר מיירי במראה לפועל את הקלח של הירק וא''ל כן והלכך ברישא מותר שאינו אלא כנותן שכר רגלו שיביא לו הקלח הזה ואם אמר לקוט לי בו א''כ על האיסר קאמר בזה האיסר תלקט לי והוי כמכר:
ר' יוחנן אמר דאין חילוק ואפי' לא הראה לו נעשה כמי שהראה לו ומותר ברישא דשכר רגלו נותן לו:
מתניתא. האי ברייתא פליגא על ר''ל דקתני כשאומר לו הביא לי ממקום פלוני אע''פ שלא הביא חייב ליתן לו שכרו מפני ששכר רגלו הוא נותן לו והשליח שליחותו קעביד קתני מיהת דשייכא שכר רגלו ואפי' בשלא הראה לו וקשיא לר''ל:
פתר לה במראה לו. אותו מקום פלוני כגון שהיה סמוך ונראה:
מתני' פליגא על ר' יוחנן דתני. בתוספתא דמכלתין (פ''ו):
לא יאמר אדם לעני הילך סלע זו והבא לי לקט היום וכו' דכיון שהקדים לו הסלע או הדינר וא''ל הבא לי בזה מתנות עניים שלך הוי כמי שלוקט בשביל הבעה''ב הזה ואסור שמפקיע מן המעשרות ועוד דאין העני זוכה בהן עד שיגיעו לידו ואינו יכול למוכרן לזה מקודם אבל אומר לו בלקט שתביא לי היום דבזה לא הוי כמוכר לו מקודם אלא אחר שיזכה בו העני והרי הוא שלו יביא לו בעד הסלע והדינר שקיבל:
וכן אתה מוצא בבן לוי. שאמר לו אחד כן בשביל המעשר שלו קתני מיהת בסיפא דכשאמר לו הילך דינר זה בלקט שתביא לי דלא הוי כמכר. והרי לא הראה לו כלומר דטעמא הוי משום דלא הראה לו המקום ללקוט ואת אמר כמו שהראה לו. כלומר ולדידך דאת אמר אפי' לא הראה לו נעשה כמו שהראה לו ואם כן התם גם בסיפא יהא אסור וקשיא לר' יוחנן דהא מיהת שמעינן מהכא דלא אמרינן נעשה כמי שהראה לו והשתא במתני' אמאי שכרו מותר בשלא הראה לו ומה עביד לה ר''י ומשני קל שהקילו בשביעית שהיא מדרבנן והלכך אמרינן בה נעשה כמי שהראה לו לקולא ואע''ג דלא אמרינן הכי בעלמא:
לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם כִּכָּר בְּפוֹנְדִיּוֹן כְּשֶׁאֶלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ מוּתָּר. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיֵה אוֹסְרִין. מַה נָן קַייָמִין כְּהַהוּא דְאָמַר הַב לִי וּבָרִי לִי אֲנָא יְחַב לָךְ רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה אוֹסְרִין שֶׁאֵין יַרְקוֹת שָׂדֶה מְצוּיִין. וַחֲכָמִים מַתִּירִין מִפְּנֵי שֶׁיַּרְקוֹת שָׂדֶה מְצוּיִין.
Traduction
Lorsqu’on achète du pain au boulanger pour un pondion, est-il dit, et qu’on lui dise ''lorsque je cueillerai de la verdure au champ, je t’en rapporterai'', c’est permis (296)Tossefta, 6.. Selon R. Juda et R. Néhémie, c’est interdit. En quel cas? lorsqu’on dit au boulanger: ''donne moi du pain; je suis sûr de te rapporter des légumes'', en ce cas R. Juda et R. Néhémie l’interdisent, en raison de l’engagement formel qui peut entraîner à acheter de ces légumes, parce qu’alors ils sont rares aux champs; selon les autres sages, c’est permis, parce qu’il n’en manque pas aux champs.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם ר' יהודה ור' נחמיה אוסרין בלקח מן הנחתום ככר אע''פ שא''ל כשאלקוט ירקות שדה אביא לך ומפרש לה מה אנן קיימין לפלוגתייהו ובמאי הוא דפליגי:
בההוא דאמר הב לי. הככר הזה וברי לי דאנא יהיב לך מירקות השדה שאלקט ור' יודה ור''נ דאוסרין טעמייהו שאין ירקות שדה מצויין והלכך אף שזה אמר לו ברי לי שאני אביא לך לא סמך הנחתום על דבריו שאינן מצויין בשביעית ושמא לא ימצא ללקוט לפי שהכל רצין לזכות מן ההפקר ומה שנתן לו הככר כחוב בעלמא נתן לו ומש''ה אסור אם מביא לו אח''כ דהוי כפורע חובו משביעית וחכמים מתירין דס''ל ירקות שדה מצויין הן וסמך הנחתום על זה ולא נתן לו הככר שיהא כחיב עליו אלא זה מקבל הככר וזה יקבל הירקות שדה שבודאי ימצא ללקטן ולהביא לו:
Shvi'ite
Daf 23b
משנה: תְּאֵינִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בְּמוּקְצֶה אֲבָל קוֹצֶה הוּא בַּחַרְבָּה. וְאֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרִיבָה. וְאֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבְקוֹטְבִּי אֲבָל כּוֹתֵשׁ וּמַכְנִיס לְבוֹדִידָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף טָחוּן הוּא בְּבֵית הַבַּד וּמַכְנִיס לְבוֹדִידָא.
Traduction
On ne doit pas couper avec la serpe (selon l’habitude) les figues de 7e année, mais avec quelqu’autre instrument tranchant (302)Il faut que l'opération diffère des récoltes ordinaires, pour ne pas en avoir l'apparence.. On ne doit pas comprimer les raisins dans le pressoir (habituel), mais dans un pétrin. On ne doit pas comprimer les olives dans le pressoir ordinaire et avec l’arbre du pressoir, mais on les foule en les plaçant dans une cuve. Selon R. Simon, on peut les moudre dans le pressoir d’huile, puis les placer dans une cuve (pour y écouler l’huile).
Pnei Moshe non traduit
מתני' תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה. כשרוצה לייבשן ולעשותן קייצי תאנים לא ישטיחן במוקצה והוא המקום העשוי לכך ששוחטין עליו התאנים:
אבל קוצה הוא בחרבה. מייבש אותן במקום אחר שהיא חרבה כדדריש בת''כ ומייתי' לה בגמ' לא תבצור לא תבצור כדרך הבוצרין מכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצים אותן במוקצה אבל קוצה אותה בחורבה:
אין דורכין ענבים בגת. כדרך שעושין בשאר השנים אבל דורך הוא בעריבה. כלי שלשין בו את העיסה והכל כדי לשנות בהם מדרך שאר השנים:
בבד ובקוטב. כדרך שעושין שמכניסן בבית הבד ומשימין עליהן עץ גדול וכבד ובראשו אבן גדולה ונקרא קוטב ובשביעית לא יעשה כן:
אבל כותש. אותן ומכניס לבודידא. בד קטן:
ר''ש אומר אף טוחן הוא אותן בתחלה בבית הבד ובקוטב וחוזר ומכניס להבד קטן והלכה כר''ש:
הלכה: כְּתִיב וְאֶת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר. הָא קְצִירָה כְנֶגֶד הַקּוֹצְרִים לֹא. אָמַר רִבִּי לָא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לִסְפִיחֵי אִיסּוּר תְּנֵיהוּ עִנְייָן לִסְפִיחֵי הֵיתֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא לְכָךְ נִצְרְכָה כְּשֶׁעָלוּ מֵאֵלֵיהֶן שֶׁמָּא לֹא תֹאמַר הוֹאִיל וְעָלוּ מֵאֵילֵיהֶן יְהוּ מוּתָּרִין לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר. אֶת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִינְּבֵי נְזִירֶיךָ לֹא תִבְצוֹר. מִן הַשָּׁמוּר בָּאָרֶץ אֵין אַתְּ בּוֹצֵר בּוֹצֵר אַתְּ מִן הַמּוּבְקָר. לֹא תִבְצוֹר כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִין מִכָּן אָֽמְרוּ תְּאֵינִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בְּמוּקְצֶה אֲבָל קוֹצֶה הוּא בַּחַרְבָּה. וְאֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרִיבָה. וְאֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבְקוֹטְבִי וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ לַעֲשׂוֹת בְּקוֹטְבִּי.
Traduction
Il est écrit (Lv 25, 5): Tu ne moissonneras pas les produits de ta récolte. Est-ce à dire qu’il n’est pas permis de recueillir de la façon ordinaire les pousses spontanées de 7e année? -Non, dit R. Ila, car s’il n’y a pas lieu d’appliquer ces paroles aux pousses permises (celles qui sont abandonnées à tout venant), il faut les rapporter aux autres fruits, qui sont en effet interdits. Selon R. Mena, ces mots sont nécessaires pour les appliquer aux produits qui ont poussé spontanément, pour que l’on ne suppose pas que, par cette raison, il est permis de les cueillir; c’est pourquoi il est dit spécialement que c’est défendu: Tu ne moissonneras pas, est-il dit, les pousses provenant de la récolte et tu ne vendangeras pas, les raisins de ta vigne qui ne sera point taillée. Cela signifie qu’on ne doit rien vendanger de ce qui est conservé sur pied (303)Comp. Sifri, section Behar., mais il est permis de recueillir ce qui est abandonné à tous. En outre, on ne doit pas vendanger selon l’habitude; aussi, a-t-on dit: ''On ne doit pas couper avec la serpe les figues de 7e année, mais avec quelqu’autre instrument tranchant; on ne doit pas presser les raisins dans le pressoir habituel, mais dans un pétrin. On ne doit pas comprimer les olives dans le pressoir ordinaire et avec l’arbre du pressoir''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב ואת ספיח קצירך לא תקצור הא. כלומר מכאן אמור דקצירה כנגד הקוצרים לא שלא יקצור כדרך הקוצרים:
א''ר לא. כלומר דר' אילא מסיים ומפרש להאי דרשא דעל ספיחי היתר אמרו שהרי אם אינו ענין לספיחי איסור שהן משביעית עצמה שכבר נאמר שדך לא תזרע וגו' תנהו ענין לספיחי היתר מהזרעים שנפלו לפני שביעית ואמרה התורה שלא יקצור אותן בשביעית כדרך הקוצרים:
א''ר מנא לכך נצרכה. ר' מנא מוסיף הוא דלכך נצרך הכתוב לאותן עשבים שעלו מאליהן שלא תאמר שיהו מותרין לקצור כדרך הקוצרים לפום כן צריך מימר דאף בעלו מאליהן צריך לשנות מדרך הקוצרים:
את ספיח קצירך וגו' כך הוא נדרש בת''כ מן השמור בארץ וכו' כלומר כל מה שתוציא הארץ אין אתה יכול לשמרו אלא צריך שיהא מפקירו לכל ובוצר אתה מן המופקר ואפי' כן לא תבצור כדרך הבוצרין:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַה פְלִיגִין בְּשֶׁתַּשְׁמִשׁוֹ אֲבָל בִּשְׁתִייָה אוּף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֵי הֲוֵי. מָאן תַּנָּא אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְבַייָר לִשְׁתּוֹת רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא 23b כָאן לְאָדָם וְכָאן לִבְהֵמָה.
Traduction
⁠—Il n’y a de discussion, dit R. Yossé, que lorsqu’on veut se servir du cours d’eau pour divers usages domestiques; mais s’il s’agit de boire seulement, R. Yossé reconnaît aussi que c’est permis. D’après qui la Mishna dit-elle que l’on peut donner de ces produits de 7e année au maître des fontaines pour avoir à boire? -Est-ce conforme à l’avis de R. Yossé seul? -Non, c’est même d’accord avec l’avis du préopinant dans l’enseignement précité (au sujet de l’achat d’eau et de sel), car notre Mishna, qui le permet ici, parle de l’homme, tandis que lorsqu’elle le défend, il s’agit des animaux (non de boisson destinée à l’homme).
Pnei Moshe non traduit
מה פליגין. כלומר דהש''ס בעי לאסוקי דהאי רומיא דר' יוסי אדר' יוסי אי אפשר לשנויי בענין אחר אלא דנימא תרי תנאי ואליבא דר' יוסי ומפרש לה דבמה פליגי הני תנאי אליבא דר' יוסי:
בשתשמשו. כלומר ר' יוסי דתוספתא מתיר אף במים של שאר תשמישיו אבל בשתיה אף ר' יוסי דהך ברייתא מודה דלוקחין בהן ות''ק דהתוספתא אוסר אפי' לשתות:
הוי. דשמעינן דמאן תנא במתניתין דקתני אבל הוא נותן לבייר לשתות ר' יוסי דאידך ברייתא היא:
א''ר יוסי. הוא ר' יוסי אמורא דלא היא דדברי הכל הוא דלשתות שרי אליבא דכ''ע ואפי' לת''ק דהתוספתא דלא פליגי אלא בשאר תשמישיו:
כאן לאדם כאן לבהמה. כלומר והאי רומיא דר' יוסי אדר' יוסי הכי הוא דמתרצינן דר' יוסי דהתוספתא דע''כ דמתיר אפי' בשאר תשמישיו היינו לצרכי אדם ור' יוסי דאידך ברייתא דאסור אף ליתן למבייר היינו שיספיק מים לצורכי בהמה והשתא מתני' אתיא כת''ק דהתוספתא דלשאר תשמישיו אסור ואפי' הוא לצורך האדם ולשתות שרי דבהא כ''ע מודים:
רִבִּי יוֹחָנָן הוֹרֵי לְאִילֵּין דְּרִבִּי יַנַּאי לִטְחוֹן בְּרֵיחַיִם כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וְלַעֲשׂוֹת בְּקוֹטְבִּי כְּרַבָּנָן. רִבִּי יוֹחָנָן הוֹרֵי לְאִילֵּין דְּבֵּית רִבִּי יַנַּאי שֶׁלֹּא יְהוּ נוֹטְלִין שְׂכַר בַּדֵּיהֶן יַיִן אֶלָּא מָעוֹת כְּרִבִּי יוּדָה וּכְרִבִּי נְחֶמְיָה הוֹרֵי לוֹן.
Traduction
R. Yohanan enseigna à l’école de R. Yanaï qu’il est permis, en cette année, de moudre avec le moulin ordinaire, conformément à l’avis de R. Simon, et de se servir de l’arbre du pressoir pour fouler les olives, selon l’avis des rabbins. Il leur enseigna aussi qu’il ne faut pas se faire payer, pour le salaire des travaux, en nature, p. ex. en vin, mais en argent, conformément à l’enseignement de R. Juda et de R. Néhémie.
Pnei Moshe non traduit
לטחון בריחים כר''ש. דמתיר לטחון אותן כמו בשאר השנים:
ולעשות בקוטבי כרבנן. כאילו רבותנו שהתירו לעשות:
שלא יהו נוטלין שכר בדיהן יין. של שביעית או שמן אלא מעות:
כר' יודה ור' נחמיה הורי לון. דאסרי לעיל (בסוף הלכה ד) גבי לקח מן הנחתום ככר בפונדיון שלא יביא לו מירקות שדה שמלקט בשביעית דסבירא להו דהוי כפורע חובו מדמי שביעית:
תַּנֵּי מַעֲייָן שֶׁל בְּנֵי הָעִיר הֵן וָאֲחֵרִים קוֹדְמִין הֵן לָאֲחֶרִים. אֲחֵרִים וּבְהֶמְתָּן אֲחֵרִים קוֹדְמִין לִבְהֶמְתָּן. כְּבִיסָתָן וְחַיֵּי אֲחֵרִים כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי אֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מָאן תַּנָּא כְּבִיסָה חַיֵּי נֶפֶשׁ רִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵי אֵין נוֹתְנִין מֵהֶן לֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבִיסָה. וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לִכְבִיסָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרְבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר אֵין רְחִיצָה חַיֵּי נֶפֶשׁ. וָכָא הוּא אָמַר הַכְּבִיסָה חַיֵּי נֶפֶשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא אָדָם מְגַלְגֵּל בִּרְחִיצָה וְאֵין אָדָם מְגַלְגֵּל בִּכְבִיסָה.
Traduction
On a enseigné: lorsqu’une source sert aux habitants d’une localité et de ses voisins, puis qu’à un moment donné elle ne fournit plus assez d’eau pour les deux villes, il est permis aux premiers de barrer l’écoulement de l’eau, car ils ont le privilège sur les autres; si, en principe, elle servait aussi aux animaux de cette 2e ville et qu’elle ne suffit plus, les habitants passent avant les animaux; si elle servait aussi au blanchissage et qu’elle ne suffit plus à tous, l’eau du blanchissage des premiers est un besoin plus pressant que le reste et doit l’emporter, car c’est une question de vie. -D’après quel docteur, demanda R. Yohanan, le blanchissage, est-il considéré comme une question vitale? -C’est d’après R. Yossé, puisqu’il est dit (299)Tossefta, 6.: Il n’est pas permis de se servir des fruits de 7e année ni pour tremper des grains, ni pour laver du linge; selon R. Yossé, il est permis de s’en servir pour le blanchissage (cela équivaut à la subsistance). -R. Yossé n’est-il pas en contradiction avec lui-même? Ailleurs il dit que le lavage n’est pas une question d’existence (300)(Nedarim 11, 1)., et ici il affirme que oui? -C’est que, répondit R. Mena, on peut se laver plus ou moins (sans danger de mort); mais faute de linge blanc, on court de grands périls.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דב''מ (בפ' יא בסופו) ומייתי להא בפ' יא דנדרים (בהלכה א'):
מעין של בני העיר. שמושך והולך לעיר אחרת ואין בו כדי סיפוק לשתיהן:
הן ואחרים קודמין הן לאחרים. לחייהם ולחיי אחרים חייהן קודמין ורשות בידם לסותמו שלא ילך לעיר אחרת שלמטה הימנה:
אחרים ובהמתן. חיי אחרים וצורך בהמתם של אותה העיר חיי אחרים קודם לבהמתן:
כביסתן וחיי אחרים. אם אין בו יותר אלא כדי שיעור אחד או לצורך כביסת בגדיהם או לצורך חיי אחרים כביסתן קודמת לחיי אחרים:
מאן תנא כביסה חיי נפש. ודמיא לחייהן וחיי אחרים ר' יוסי הוא דתני בתוספתא דמכילתין (פ''ו) אין נותנין מהן מפירות שביעית לא למשרה להשרות הפשתה ולא לכביסה:
ור' יוסי מתיר בכביסה. דחיי נפש היא ולרבנן כביסתן וחיי אחרים חיי אחרים קודמין:
מחלפא שיטתיה דר' יוסי דתמן. (בריש פי''א דנדרים) אמר דאין רחיצה בכלל נדרי ענוי נפש והכא הוא אמר הכביסה חיי נפש:
אדם מגלגל ברחיצה. יכול הוא לגלגל עצמו ולהתאפק מלרחוץ גופו ואין אדם מגלגל עצמו בכביסה וכדאמרינן התם דלר' יוסי אלימא ליה כביסה דערבוביתא דמנא מייתי לידי שעמומיתא:
תַּנֵּי הַחַמָּרִין וְהַכַּתָּפִין כָּל הָעוֹשׂוֹת שְׁבִיעִית שְׂכָרָן שְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְפֵירוֹת הֵיתֵר הִיא מַתְנִיתִין. מַהוּ שְׂכָרָן שְׁבִיעִית שֶׁיְּהוּ נוֹטְלִין מִמַּה שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין שְׂכָרָן שְׁבִיעִית. וִיהֵא דְּהוֹרֵי רִבִּי יוֹחָנָן לְאִילֵּין דְּרִבִּי יַנַּאי שֶׁלֹּא יְהוּ נוֹטְלִין שְׂכַר בַּדֵּיהֶן יַיִן אֶלָּא מָעוֹת. כְּרִבִּי יוּדָה וּכְרִבִּי נְחֶמְיָה הוֹרֵי לוֹן. רִבִּי הִילָא בִּמְכַתְּפֵי פֵּירוֹת עֲבֵירָה הִיא מַתְנִיתָא. וּמָה הִיא שְׂכָרָן שְׁבִיעִית. כַּיי דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יוֹחָנָן יַיִן נֶסֶךְ קְנָס קְנָסוּהוּ וָכָא קְנָס קְנָסוּהוּ.
Traduction
On a enseigné (304)Voir même série, Avoda Zara 5, 1 ( 44c).: les âniers et les porteurs de fardeaux et tous ceux qui sont occupés à des travaux de 7e année peuvent être payés par des produits de la même année. Selon R. Zeira, il s’agit de travaux relatifs à des fruits permis ou abandonnés; et l’on entend par le paiement de salaire en produits de 7e année, que les ouvriers pourront prendre de ces produits eux-mêmes, sur lesquels ils travaillent. Quant à l’enseignement exprimé par R. Yohanan aux disciples de R. Yanaï, de ne pas se faire payer en nature pour un travail accompli, mais en argent, c’est une opinion exprimée au nom de R. Juda et de R. Néhémie. Selon R. Ila, il s’agit de travaux accomplis pour des produits interdits, adhérents à la terre; mais alors pourquoi est-il dit qu’on les rémunère de leur travail par des produits de 7e année qui seraient interdits? -C’est précisément pour les punir de ce travail interdit, de même que R. Abahou dit au nom de R. Yohanan, lorsqu’un ouvrier a transporté du vin d’idole on le paie en lui donnant de ce même vin (qu’il ne pourra pas consommer), pour le punir de ce transport (305)Babli, (Avoda Zara 63b).. l’amende sera la même au présent cas.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא (פ''ו) החמרין והגמלין והספנין שהיו עושין בשביעית שכרן משביעית ופליגי ר''ז ור' הילא בפירושה ומייתי להא בריש פ''ה דע''ז:
בפירות היתר היא מתניתא. כלומר דלא מיירי שעשו מלאכת איסור אלא בפירות שהן היתר כגון בשל הפקר וכיוצא בזה מה שהוא מותר בשביעית ומהו שכרן שביעית דקתני:
שיהו נוטלין ממה שיהו עושין שכרן שביעית. כלומר שמותרין ליטול בשכרן משל שביעית עצמה ממה שהיו עושין בה:
וההיא דהורי ר' יוחנן. כצ''ל וכן הוא בע''ז שם. כלומר ולא חיישינן להא דהורי ר' יוחנן שלא יהו הבדדין נוטלין שכרן משביעית כגון משמן שביעית או מיין שעשו אלא מעות משום דס''ל להחמיר כר' יודה ור' נחמיה ואנן כתנא דמתני' סבירא לן:
ר' הילא. לא מפרש הכי. אלא במכתפי פירות עבירה היא מתניתא שעשו מלאכת איסור ומהו שכרן שביעית דקתני שחלה על שכרן קדושת שביעית:
כהאי וכו'. כלומר ולא קשיא ממתני' דפרק דלעיל דקתני גבי פועל שא''ל לקוט לי ירק היום שכרו מותר דשאני חמרין כדא''ר אבהו בשם ר' יוחנן בע''ז שם דביין נסך קנס קנסוהו חכמים ושכרו אסור והכא נמי קנס קנסוהו בחמרין משום דנפיש אגרייהו והלכך שכרן שביעית אבל פועל דלא נפיש אגריהו לא קנסוהו רבנן משום כדי חייו ופועל דיי''נ משום חומרא דיי''נ הוא:
יְהוּדָה אִישׁ חוּצִי עֲבַד טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין בְּעֵי לְמֵיקָם עַל הָדֵין טַעֲמָא מְנַייִן שְׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר לֵיהּ הֵן הֲוֵיתָה. אָמַר לֵיהּ עַבְדִּית טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין בְּעִי לְמֵיקָם עַל הָדֵין טַעֲמָא מְנַייִן שְׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. קָרָא לְרִבִּי אֱבִירוֹדֵימָס בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַגִּיב הָהֵן טַעֲמָא מְנַייִן שְׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָמַר לֵיהּ תִּהְייֶנָּה הֶעָרִים הָאֵלֶּה תִּחְייֶנָּה עִיר וָעִיר וְאַחַר כָּךְ וּמִגְרְשֶׁיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ. אָמַר לֵיהּ מָאן גָּרַם לָךְ דְּלֹא פָֽלְתָהּ עִם חֲבֵירֶךָ.
Traduction
Un certain Juda, habitant de Houci (301)Ou: Du dehors (?)., vivait enfermé au fond d’une grotte pendant trois jours, afin de se rendre compte du motif en vertu duquel la vie des habitants d’une ville (jouissant d’une source d’eau) est mise au-dessus de la vie des habitants d’une autre ville (que l’on peut priver de ce même bien); il se rendit dans ce but auprès de R. Yossé ben Halafta, qui lui dit: où étais-tu? -je me suis renfermé au fond d’une grotte, répondit-il, pendant trois jours pour chercher le motif en vertu duquel la vie des habitants d’une ville est préférable à celle des habitants d’une autre ville. R. Yossé appela R. Abadrimos son fils et le chargea de répondre à cette question: -C’est que, répondit ce dernier, il est écrit (Nb 35, 11): ces villes seront; il est d’abord question de ces villes, puis il est dit: et leurs faubourgs seront à l’entour. -C’est de ta faute, dit-il à R. Juda, de n’avoir pu trouver le motif plus tôt, c’est que tu ne l’as pas cherché en compagnie de condisciples.
Pnei Moshe non traduit
יהודה איש הוצי וכו'. עשה עצמו נטמן במערה ג' ימים לעיין ולעמוד על טעמו של דבר מנין הוא זה שחייהן קודמין לחיי עיר אחרת:
הן הויתה. היכן היית וא''ל וכו' וקרא ר' יוסי לר' אבורדימוס בריה וא''ל השיב לו הטעם הזה וא''ל מדכתיב תהיינה הערים האלה עיר ועיר ומגרשיה סביבותיה ודרשינן תהיינה לעיר ועיר לכל צרכיה ואח''כ לצורך סביבותיה:
א''ל ר' יוסי מי גרם לך שלא ידעת הטעם דלא פלתה. כמו דלא ילפת עם חבירך. וכך כתוב הוא בנדרים. שעשית נטמן במערה בפני עצמך ולא למדת עם חביריך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source